Photo by jarmoluk
מה המטרה של בתי הספר, תוצאות המבחנים או לעזור לכל תלמיד לגלות במה הוא הוא טוב ומוכשר. ומה כל זה קשור לאדריכלות?
בבתי הספר "הרגילים" היום מעבירים לתלמידים הכשרות למטרה ולתוצאה מוגדרת ידועה וסופית מראש. בתי הספר ה"רגילים" נראים כמו בתי חולים או בתי כלא כאשר כולם יחד רצים לאותה מטרה הישגית ותחרותית ונמדדים לפי המספר שהם מקבלים בבחינה. כל השאר לא משנה ולא מעניין.
מה אנחנו רוצים?
בבסיס לפני בדיקה של השורה התחתונה והציון של התלמיד, האחריות של בית הספר היא לדאוג שכל ילד יהיה שמח, מאושר, בריא סקרן וירצה ללמוד. האם המטרה הזאת הושגה? האם אנו מסתפקים במערכת הקיימת טובה ככל שתהיה. האם הציון הוא חזות הכל או האם אנחנו רוצים ליצור מערכת חינוך טובה שתהיה מותאמת כמו חליפה לכל ילד וילד.
בהתחשב בתמורות בשוק העבודה כיום וההתקדמות הטכנולוגית מעסיקים רבים היום ובטח של מחר לא יחפשו רק עובדים עם תארים שיצאו מפס ייצור וחושבים כולם אותו דבר, אלא אנשים שיודעים לעשות משהו. לכן, צריך היום לחנך את האנשים של מחר לחשוב שאם אתה צריך עבודה אז אתה צריך להמציא אותה, ליצור אותה בעצמך ובשביל זה חשוב מאוד לפתח את הלמידה העצמית והיכולת לפתור בעיות לבד ולמצוא פתרונות באופן יצירתי.
כבר היום אפשר לראות שבעיות שקיימות היום לא מחפשות פתרון מוכן מתוך הספר כפי שלמדו בבית הספר וכו' אלא דרוש פתרון מסוג אחר. אם מסתכלים למשל על בעיית יוקר הדיור בישראל אפשר להבין שכדי לפתור אותה צריך כביכול פשוט להגדיל את ההיצע או את היכולת שלו. ואכן, רוב הפתרונות שמציעה הממשלה הם בכיוון הזה.
בעיית הדיור בישראל
בניתוח של הבעיה צריך להבין שהביקוש מושפע למעשה משתי קבוצות שיחסי הכוחות ביניהם לא שווים. מצד אחד נמצאים מחפשי הדיור ומצד שני המשקיעים. בכדי להוריד את הביקוש בלי להגדיל באופן משמעותי את ההיצע (ולחכות שהשוק יתאזן) צריך פשוט להמציא הזדמנויות השקעה טובות יותר למשקיעים כדי שהכדאיות שלהם בהשקעות נדל"ן תרד.
נחזור לבית הספר, עניין נוסף שבית הספר מנותק מהמציאות זאת הרדיפה אחרי ההצלחה. אסביר, כל אדם ויזם בשוק העבודה יודע שדרך הכישלון לומדים דברים. כישלון והצלחה הם לא הפכים, אלא הם אותו צד של המטבע. דרך הכישלון יזמים לומדים מה טוב לעשות בפעם הבאה ואי אפשר לברוח מכישלון, הוא חייב להגיע.
צריך להיכשל לפחות עשרה פעמים כדי להצליח פעם אחת. ברגע שיודעים את זה אז הכל יותר פשוט. כישלון לא יגרום להיסוס ולפחד וכו' אלא לידיעה שהסיכוי להצליח עולה. ככל שיש יותר כישלונות כך הסיכוי להצליח גדל.
צריך לשנות את הגישה שבהם חושבים על המונחים האלה. אתה צריך להיכשל לפני שאתה מצליח, והצעירים צריכים ללמוד את זה בבתי הספר ובאוניברסיטאות. כיום להיכשל בבית הספר זה "סוף המשחק". זאת ההוכחה שאתה לא טוב במקצוע מסוים ושאין לך מה לעשות בקשר לכך. זה פשוט לא נכון!
עובדה שיש המון תלמידים שנכשלים במסגרת בית הספר "הרגיל" ואחרי כמה זמן הולכים ללמוד במסגרת לימודים אחרת ולא רק שלא נכשלים אלא גם מקבלים ציון גבוה ומצטיינים בלימודים.
איך ניתן להעביר את המסרים האלה בעיצוב בית הספר
"מרכז רון ורדי" למחוננים ומצטיינים שתכנן האדריכל, דוד נופר, הקרוי על שם רון ורדי שנפל בלבנון בהיותו בן 20, תוכנן על בסיס פרוגרמת משרד החינוך. והעיצוב המיוחד של בית הספר בודאי שתורם לאיכות הלמידה של התלמידים, להרגשה הטובה שלהם ולפיתוח היצירתיות.
המבנה של בית הספר מתנשא לגובה של ארבע קומות, ומבוסס על תיבות מלבניות באורכים שונים המונחות זו על זו. העצוב דומה לכפר הסטודנטים בלוד שבנוי על בסיס של מכולות. כל אחד מהתיבות פונה לכיוון אחר ויוצר רושם מסקרן ומעניין.
Photo by jarmoluk | 
